מקום העבודה האחרון שלי היא סיפור עצוב. בחרתי את מקום העבודה בקפידה, כך שיענה על קריטריונים מאוד מסוימים. התמזל מזלי אז (לפני שבעה חודשים) כך שאיך שחזרתי לארץ פגשתי בסמנכ"ל פיתוח שנתן לי את הקרדיט ואת ההזדמנות להוכיח את עצמי בתפקיד רחב יריעה שלא היה לי נסיון קודם בו. הדבר נבע מכך שאותו בחור היה ותיק בחברה, והאינטואיציה שלו בלבחור אנשים הוכיחה את עצמה בעבר.
אכן, כשנכנסתי לתפקיד הייתי חדור מוטיבציה, ומתוך המחויבות להוכיח את עצמי גם במקום בעבודה וגם לעצמי – הגעתי לגבהים שהרשימו אף אותי. ואז קרה הדבר שאותו סמכ"ל פיתוח התפטר.
מאז שדבר זה קרה עברתי 4 מנהלים ישירים. כל מעבר כזה (שככל הנראה בדיעבד לא יכולתי למנוע אותו) הוריד אותי בדרג הניהולי, והוריד ממני סמכויות. בסופו של דבר נותרתי מאוכזב וממורמר, אבל בעיקר מפוספס. העלתי את חוסר שביעות הרצון שלי לממונים ובסופו של דבר אלו החליטו שכרגע החברה לא תיקח סיכונים מיותרים ומצאתי את עצמי בחוץ.
אני נוטה ללמוד מהטעויות שלי (אחרת הן היו לחינם), ואני מנסה להבין אם טעיתי ואיפה, שכן הם תפסו אותי לא מוכן. אני חושב שבחוסר המזל באיך שהדברים התנהלו הדבר היחידי שבאמת יכולתי לעשות הוא לחפש עבודה חדשה עוד קודם לכן.
עכשיו, אני מסתכל קדימה בכמה כיוונים. כרגע, אני פנוי לקחת פרויקטים קצרי-טווח לאייפון, להעסיק ולפרנס אותי עד שאבחר את הצעד הבא. מי שמעוניין יכול ליצור איתי קשר דרך הבלוג.







תגובות אחרונות